העולם מציע עצמו לדמיונך,
קורא לך כמו אוזי הבר – צורמני ונלהב
מודיע על מקומך שוב ושוב,
במשפחת הדברים
(מארי אוליבר, אווזי הבר)
השמש שקעה ופינתה מקום ללבנה המלאה שזרחה מעלה כשהתיישבתי על רצפת הקראוון הקרה בשדות של סגולה, לארוחת ערב תאילנדית מסורתית בחברת 8 גברים תאילנדים. התפריט כלל אורז, ביצים, דגים וירקות שאכלנו עם הידיים. התקשורת כולה התבססה על יכולות הפנטומימה והדמיון. זה היה סופו של יום צילומים ארוך בו הצטרפתי אל ארט, מהגר עבודה תאילנדי, שחי ועבד בחקלאות הישראלית ב5 שנים האחרונות, רחוק מאשתו ובנו. ארט עמד לחזור הבייתה בבוקר למחרת, הציפייה וההתרגשות שלו ישבו על רצפת ארוחת הערב יחד אתנו. גשם התחיל לרדת וריחות של יום עבודה פיזי, אוכל תאילנדי ושדות רטובים התערבבו יחד לניחוח יחודי – שהרחתי בפעם הראשונה. לקחתי נשימה עמוקה ולחצתי על כפתור ה Record במצלמה.
אני פוגשת אנשים, שומעת סיפורים, אוספת רגעים.